ח: לִפְעָמִים בַּעֲלֵי-הַדִּין בּוֹרְרִים לָהֶם אֲנָשִׁים שֶׁיַעֲשׂוּ פְשָׁרָה בֵּינֵיהֶם, אִם בְּצֵרוּף בֵּית-הַדִין אוֹ שֶׁלֹּא בְבֵית-דִּין. וְדָבָר זֶה, הָגוּן הוּא, שֶׁכָּל אֶחָד הוּא מְצַדֵּד בִּזְכוּתוֹ שֶׁל זֶה אֲשֶׁר בְּחָרוֹ וְיֵצֵא הַפֶּשֶׁר כָּרָאוּי. וְדַוְקָא לְצַדֵּד בַּדֶּרֶךְ...
The Gemara speaks of a chassidic movement: ת”ר: חסידים הראשונים היו מצניעין קוצותיהן וזכוכיותיהן בתוך שדותיהן ומעמיקין להן ג’ טפחים, כדי שלא תעלם המחרישה. רב ששת שדי להו בנורא, רבא שדי להו בדגלת. אמר רב...
ז: אָסוּר לִטְעֹן שֶׁקֶר בְּכָל עִנְיָן. וַאֲפִלוּ אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא זַכַּאי, וְאִם יִטְעַן הָאֱמֶת יִתְחַיֵב בַּדִּין, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִטְעַן שֶׁקֶר. הָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא, תָּנוּ רַבָּנָן, מִנַּיִן לְנוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ – פֵּרוּשׁ שֶׁהִלְוָה לַחֲבֵרוֹ...
ה: אָסוּר לְבַעַל-דִּין לְסַפֵּר עִנְיַן הַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדַּיָן שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַעַל-הַדִּין חֲבֵרוֹ. וְלֹא יַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ לָבוֹא לִפְנֵי הַדַּיָן קֹדֶם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא נֶחְשָׁד שֶׁמַּקְדִּים כְּדֵי לְסַדֵּר טַעֲנוֹתָיו שֶׁלֹּא בִפְנֵי חֲבֵרוֹ – ספר מאירת...
ג: הָיְתָה יָדָם תַּקִּיפָה וּבַעַל דִּינוֹ גֶבֶר אַלָּם, יִתְבָּעֶנוּ לְדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה. אִם לֹא רָצָה לָבוֹא, נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית -דִּין וּמַצִּיל בְּדִינֵהֶם If they are trying to seize [the disputed amount] and his other...
ב: אִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְפַּשֵׁר בְּטוֹב, וּמֻכְרָחִים לָבוֹא בַּמִּשְׁפָּט, יָבוֹאוּ לִפְנֵי בֵית-דִּין יִשְׂרָאֵל. וְאָסוּר לִדּוֹן בִּפְנֵי דַיָנֵי גוֹיִם וּבְעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲפִלּוּ בְּדִין שֶׁדָּנִים כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. וַאֲפִלּוּ נִתְרַצּוּ שְׁנֵי בַעֲלֵי דִינִים לִדּוֹן בִּפְנֵיהֶם, אָסוּר....
Over the years that I’ve been blogging, I noticed a number of ways in which Jewish and Hellenic thought differ. Not just difference of philosophy — differences even more fundamental than philosophy. Ideas that...
סִימָן קפא – הִלְכוֹת הִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן וְעֵדוּת 181: Laws of Claimants, Defendants and Testimony א: כְּשֶׁנָפַל בֵּין ֹשְנֵי בְנֵי אָדָם אֵיזֶה סִכְסוּךְ, רָאוּי לָהֶם לְהִתְפַּשֵּׁר בְּטוֹב וְשֶׁיְוַתֵּר כָּל אֶחָד נֶגֶד חֲבֵרוֹ, כְּדֵי לְהִתְרַחֵק...
טז: לֹא מַהֲנֵי פְּרוֹזְבּוּל אֶלָּא אִם יֵשׁ לַלֹּוֶה קַרְקַע. וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, סַגֵּי. וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ אֶלָּא עָצִיץ נָקוּב, סַגֵי. וַאֲפִלּוּ אֵין לַלֹּוֶה כְּלוּם, אֶלָּא שֶׁיֵשׁ לֶעָרֵב אוֹ שֶׁיֵשׁ לְמִי שֶׁהוּא חַיָב לוֹ לְלֹוֶה...
טו: פְּרוֹזְבּוּל אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וּמַהוּ פְּרוֹזְבּוּל. הַמַּלְוֶה הוֹלֵךְ אֵצֶל ֹשְלשָׁה בְּנֵי תוֹרָה שֶׁיִהְיוּ בֵּית-דִּין, וְיֹאמַר אֲלֵיהֶם, אַתֶּם דַּיָנִים, מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל חוֹב ֹשֶיֶֹּש לִי עַל פְּלוֹנִי וְעַל פְּלוֹנִי, שֶׁאֶגְבֶּה אוֹתָן חוֹבוֹת כָּל זְמַן...
